מתקפת פתע רוחנית – מלחמה מעל הטבע פרשת בלק תשפ"ו מאת כ"ק האדמו"ר רבי פינחס דניאל הכהן רחלין שליט"א
לחצו להפעלת הסרטון
פרשת בלק תשפ"ו – מתקפת פתע רוחנית
מלחמה מעל הטבע
ערב טוב! שבוע טוב, חודש טוב! מה שלומכם? אנחנו כאן ב'ותן חלקנו בתורתך', פרשת בלק תשפ"ו. ובשם ה' נעשה ונצליח. ואתם יודעים שאנחנו מנסים להבין את הפרשה על פי 'דרך עץ החיים', שזו הדרך הרוחנית שאנחנו משתדלים ללכת בה.
אנחנו תמיד הולכים על פי הכלל של האר"י הקדוש, ש"אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" כי שם התיקון שלו. אז ככה אנחנו מתבוננים בפרשה, ואיפה שהלב נמשך – שמה כנראה יש איזה תיקון, איזה ניצוץ, איזה נושא שצריך לברר אותו. ככה זה בדרך כלל.
אנחנו כאן רואים דבר מופלא: עם ישראל מצֻוֶּה לחזור לארץ ישראל, הגלות היא רק עונש. והעמים בעבר הירדן לא רוצים אפילו לתת להם לעבור, אפילו אם מבטיחים להם פרנסה טובה וש'לא נעשה לכם שום דבר, רק נעבור וזהו' – לא רוצים. אז יוצאים למלחמה, עם ישראל צריך להלחם בהם, ומשמים ה' יתברך מחרים אותם. עם ישראל מתקדם. ואז הבא בתור רואה את הדבר הזה ומפחד, 'מה נעשה? עוג הלך. סיחון הלך. מה נעשה?'
אז בלק מפחד, ושולח לקרוא לבלעם. בלעם הוא רמטכ"ל? הוא שר בטחון? לא, הוא כחו בפיו – לקלל, לא לברך. והוא שקול כנגד משה, הוא לא איזה ילד קטן. ה' יתברך נתן לאומות נביא כנגד משה רבינו, כדי שלעתיד לבוא לא תהיה להם טענה שהם לא קיבלו נביא ושאם היו מקבלים נביא כמו משה רבינו גם הם היו מקבלים את התורה. טוב, מובן שאלה סיפורים. אז אין תירוץ, ה' נתן להם את בלעם.
ובלעם במקום להיות צדיק אפילו קצת, כמו משה רבינו – ההפך, הוא רשע, הוא מטמא את עצמו, עושה מעשי טומאה כדי שתשרה עליו רוח הטומאה, כדי שיהיו לו כחות לכאורה לעשות דברים רעים ולקלל את עם ישראל, עם ה' – כשהוא ידע שעם ישראל זה עם ה'. ה' יתברך היה מתגלה אליו בשם אלקים, לא כמו לנביא ממש כמשה רבינו, בדרגות נמוכות, אבל הוא היה מדבר אליו. הוא ידע שזה ה' יתברך. הוא ידע שה' לא רוצה שהוא יקלל את ישראל. וזה היה בנפשו, לקלל את ישראל.
אז מה אנחנו רואים פה? אנחנו רואים פה את מפת הקרב. לא הלך להם בדרך הטבע, עכשיו הם רוצים מעל הטבע. לכן הוא מגייס אותו. אחרת הוא היה מגייס, אני יודע מה, עוד חיילים ועוד אמצעים. הוא כבר רואה שבטבע זה לא הולך, שה' יתברך נלחם. והוא, מה הוא חושב, שמעל הטבע ה' יתברך לא ילחם? אם בטבע לא הלך לכם, ה' מעך אתכם והחרים אתכם, אז מעל הטבע יצליח לכם?
אבל האדם מפחד, בלק מפחד, ובמקום לעשות שלום עם ישראל ולתת להם לעבור, כשבסך הכל זה מה שרצינו, לעבור ולהכנס לארץ – הוא לא רוצה. הוא לא מאמין שהם רק רוצים לעבור כנראה, מפחד. מחליט להלחם, ומביא את בלעם.
בלעם עושה חישוב כמה קרבנות הקריבו האבות הקדושים, כמה מזבחות הם עשו – הוא יעשה אותו דבר, הכפיל את המאמצים, ואז בטח ה' יתברך יענה לו. ואם לא יענה לו מפה, אז בזוית אחרת. אם זה רחוק מדי, הוא יתקרב יותר כדי לקלל עם העינים הרעות שלו את עם ישראל, רחמנא לצלן.
קודם כל, זה נראה תמוה. זה דומה לפרעה, שחשב שהוא יביא את החרטומים וזה יעזור לו, שהוא יעשה קונצים וזה יעזור לו. לא עזר לו כלום. ואף אחד מכל האומות שיצאו נגד ישראל, כולל הצורר הנאצי, לא עזר להם שום דבר. ה' הפך את העולם ועם ישראל חי וקיים – כי זה עם הנצח, כי בלי עם ישראל העולם נחרב.
העולם קיים בזכות עם ישראל, שקיבלנו על עצמנו לקיים את התורה. אם אנחנו חלילה לא מקיימים את התורה, אז המצב גרוע וה' יתברך מעניש אותנו גם על ידי האומות, לא רק על ידי האומות, אבל גם על ידי האומות. את זה רואים בכל התנ"ך. ולכן צריכים אנחנו לחזור בתשובה תמיד, להיות צדיקים, לעשות נחת רוח לבורא עולם בדרגה הכי גבוהה, לא בדרגה הכי נמוכה...
בכל אופן, כאן משה רבינו נתקל בבלעם. ובלעם מתכנן לקלל. והוא חושב שהוא יצליח אם הוא ישים כל מיני מזבחות ויעשה כל מיני 'טכניקות' – כי אצל האומות יש ענין של טכניקות, זה משהו טכני. תעשה כמה מזבחות, תעשה כמה כוונות ותעשה כמה תפילות – וזהו, זה יתקבל? אין כביכול, ה' יתברך שמו אין לו דעת?! הוא לא קובע, אתה רק מפעיל אותו מלמטה כמו עם איזה שַׁלָּט? אתה מפעיל את הכוונות, וזה עובד למעלה וזהו והכל מסתדר? טפש היה? הם טפשים האנשים האלה? לא, הם לא טפשים.
אלא מאי? הם יודעים. הם יודעים שה' יתברך ברא את הקדושה וברא את הסטרא אחרא, ברא את ספירות הקדושה וברא את הספירות של הסטרא אחרא. והוא נתן יכולת לעם ישראל, 'עם סגולה', שהוא מסוגל לעורר רחמים, לעורר ברכות למעלה ומה שצריך על ידי תפילה. הוא נתן לצד השני גם כן יכולת לעורר משהו על ידי מעשים של כישופים, שדים, שמות טומאה, ועבודה זרה ממש – שהם היו עובדים את המלאכים והיו מקריבים להם קרבנות כדי שהשר שלהם, של האומה, יתן להם כח לעשות דברים רעים.
ולכן גם כתוב שכשעם ישראל נלחם וה' נותן את אויביו תחתיו – קודם הוא מכניע את השר למעלה של אותה אומה. אז יש פה ענין. זה לא ענין ריק. אם זה היה ענין ריק ולא היתה לו שום יכולת, ה' יתברך לא היה צריך להכריח אותו לברך את עם ישראל.
פה מעניין שהיתה פה התקפת פתע, כי עם ישראל ישבו והמחנה שלהם לא ידע בכלל שבלעם בא לקלל אותם. לא היה מודיעין. לא היתה שמירה, רוחנית או אחרת. שום דבר. יושבים, עוסקים בתורה, ובורא עולם הציל אותנו. "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". אבל בדרך כלל עם ישראל ער, מסתכל על מה שקורה. והנה פה לא כתוב שהם מסתכלים על משהו. כל המהלך הוא מצד בלעם הרשע, בלק, ומשמים הקדוש ברוך הוא שנתן לו להגיע ונתן לו – ואז הכריח אותו לברך במקום לקלל. הכניע אותו. לא הרג אותו, הכניע אותו. מנע ממנו את היכולת לעשות רע, והכריח אותו לברך.
מהברכות שלו אתה מבין מה היו הקללות שלו, מה הוא רצה. הוא רצה כמו המן הרשע, כמו עמלק. תמיד זה אותו סיפור. מבינים? הדבר הזה למה הוא? הוא בא מהנחש הקדמוני שהטיל זוהמה בחוה. עיקר הזוהמה עברה לקין. מקין בסוף הגיע עמלק, שכל ענינו הוא לפגוע בעם ישראל ולא מעניין אותו כלום, הוא מוכן למות על זה. וככה זה, מלחמת ה' בעמלק מדור דור – עד שיגמר הרע, עד שיבוא משיח והגאולה השלמה, אז יגמר הרע וגמרנו והאמת תתגלה, בעזרת ה' במהרה.
אז בענין הזה של ה'טכניקות', כמו חרטומי מצרים, כמו בלעם: בלעם פה רצה לחקות את המעשים של אבותינו הקדושים – אבל הוא רשע, זה חיצוני. גם אם הוא יקריב את אותן הקרבנות, יתפלל את אותן תפילות, יכוון את אותן הכוונות ויעשה כל מיני מצוות – לא יעזור לו כלום, כי זה רע, וזה חיצוני, זה לא לשם שמים, זה לא רצונו של ה'.
ה' אמר "אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם" – אה, הוא שמח מאד. וה' כעס עליו. ככה מביא ה'תָּנָא דְּבֵי אליהו' הקדוש. כעס עליו, 'זה מה שאתה רוצה? ללכת לקלל?'
מבינים? אז יש כח לסטרא אחרא, יש לה כח, שה' נתן להם, אבל הכח מוגבל. תמיד יש את בורא עולם – את רשע הדור, ואת צדיק הדור, זה לעומת זה – ואת כל הכחות שיורדים. למה זה נקרא תורת ה'קבלה'? כי עושים כלים למשוך שפע, צדיקים יכולים למשוך שפע. הצדיקים יכולים למשוך שפע, לבטל גזרות, לגזור גזרות טובות. והכל בסדר גמור.
זאת אומרת שה' יתברך ברא מערכת שבה הטובים והצדיקים יכולים לעורר למעלה את הספירות, את הפרצופים, את הצינורות של השפע – ובעזרת ה' על ידי התעוררות מלמטה מתעורר למעלה, ויש יחוד למעלה, ואז יורד השפע לעם ישראל ולעולם כולו.
והוא נתן גם יכולת מסוימת לסטרא אחרא לעורר דברים מסוימים, על ידי קטרוג למשל, על ידי שהיצר הרע מקטרג ואז מדת הדין מקטרגת – ואז ה' יתברך צריך להשתיק את מדת הדין, אם יש זכויות או אם אין זכויות. הכל על פי משפט. יש גם מדת הרחמים, אבל זה לא כל כך פשוט. יש בית דין למעלה שצריך לדון בבקשות של הסטרא אחרא חלילה לפגוע.
אז המערכה היא מערכה, היתה פה באמת סכנה. זה לא משהו טפשי. אבל הוא לא הצליח, כי מעל כולם בורא עולם – והוא לא יתן שיפגעו בעמו ישראל, כי זו מטרת הבריאה, שעם ישראל יעסוק בתורה, יתקן את הכל, אור לגוים גם כן, ולעתיד לבוא לעבוד את ה' שכם אחד, תיקון לעולם.
אז עם ישראל זה הצוות המתקן על ידי תורה ומצוות. וגם לאומות יש שבע מצוות בני נח, אם הם רוצים. פה אנחנו רואים שהם לא רצו – ההפך, ההפך ממצוות. מבינים?
אז זה מה שרציתי להדגיש היום, את ה"זֶה לְעֻמַּת זֶה", שאם מעוררים מלמטה, מתעורר למעלה. כמובן, כל מי שמעורר דברים רעים מלמטה למעלה – יקבל עונש גם בעולם הזה וגם בעולם הבא ביום הדין הגדול. אלה לא דברים... הכל נלקח בחשבון, הכל רשום למעלה, מי עושה מה. כן? בלעם לא יקבל פרס, וגם בלק לא, על מה שניסו לעשות. ההפך מפרס הם יקבלו.
אבל באותו זמן היתה סכנה. ומה הגן? זה שהוא ראה שפתחיהם של אהלי ישראל לא מכוונים אחד מול השני, זאת אומרת ששומרים על צניעות, שלא יהיה היזק עין, והוא היה מומחה בהיזקי עין – וזה שהם עסוקים בתורה. עסוקים בתורה – אף אחד לא יכול לפגוע בהם.
ה' יעזור שכולנו נחזור בתשובה. זה דחוף מאד. כולנו צריכים לחזור בתשובה, ולעשות גם תשובה על שנאת חנם, ושתהיה אחדות בעם ישראל, אמתית מעומק הלב. וזה נותן כח לעבור את כל הצרות של חבלי משיח, שאנחנו בחבלי משיח – עד שיבוא משיח ויגאל אותנו גאולת עולמים!
לחיים! לחיים! לחיים! לחיים!
נא להפיץ את מעינות דע"ה, 'דרך עץ החיים', בכל מקום ובכל זמן לזיכוי הרבים למען שמו באהבה. ונא להפיץ גם את 'ערב דא"ז', אלה השירים האלה שאנחנו שרים כל לילה בלי נדר למען שמו באהבה. זה מחזק את הנשמות. ולהתחזק בכלל!
שבת שלום וכל טוב סלה!
לחיים! לחיים! לחיים!